מה עושים כשנפצעים?
ניתוחים, אפילו אם בארטוסקופיה, הם פולשניים. להוציא חתיכה מהמיניסקוס, לשאוב חלק מהדיסק, או ?לחבר? רצועה קרועה, נהפך לדבר שבשגרה בעולם הרפואה המערבית. רבים המקרים שבהם הרופאים פולשים לגוף המטופל בניתוח לפני שהם יודעים בדיוק מה היקף הנזק.
גופנו יודע להבריא את עצמו, כל הידע הזה נמצא ב-D.N.A שלנו. רצוי וגם צריך לתת לגוף את ההזדמנות לרפא את עצמו ללא ניתוח פולשני.
המיתוס שרצועות קרועות לא מתחברות, סחוס שחוק לא גדל מחדש ומיניסקוס קרוע לא מתאחה נשבר מזמן. כיום גם הרפואה המערבית מקבלת את העובדה שאנחנו לא באמת מבינים איך הגוף פועל אך מבינים שהוא מסוגל להרבה יותר ממה שחשבו בעבר ולכן רופאים רבים מפנים לטיפולים אלטרנטיביים לפני הניתוח...
אחת הדרכים המפותחות יותר לעידוד הגוף לריפוי עצמי זו עבודה עם התת מודע, בטיפולים אלטרנטיביים רבים התת מודע מקבל מידע על הנזק בגוף בדרכים שונות ומגוונות וכך נוצרת תמונה טובה יותר של המקום הפגוע. במקרים רבים כאשר הולכים לרופא עם כאבי ברכיים, כאבי גב, פריצת דיסק, כאבי מפרקים, נקע בקרסול וכו`, התשובה היא דומה: צילום, כדורים להעלמת הכאב ולא להניע את המקום... הכאב נועד לצייר לתת מודע שלנו את היקף הנזק במקום הפגוע, הנעה של המקום הפגוע, בגבולות הכאב, ממקד את יכולת הגוף למצוא דרכים יעילות לנוע ללא כאב בזמן שהמקום עובר תהליך של ריפוי...
הרצון שלנו לפתרון מיידי גורם לנזק ממושך, אם היום אני מתעלם מהכאב ולוקח כדורים, הכאב לא נעלם הוא פשוט לא מורגש וכך הגוף לא מקבל תמונה של הנזק ודואג לרפא אותו כי הוא מסומם... בצורה הזו פציעות קלות יכולות להפוך כרוניות ובמקום החלמה תוך שבועות הנזק נשאר לחודשים, שנים ולפעמים גם לתמיד...
לכן אני ממליץ לפני שרצים לבלוע עוד כדור או לעשות ניתוח מיותר, כדאי לנסות לתת לגוף לטפל בעצמו... וכדאי גם הכוונה של מטפל אלטרנטיבי...
---
המאמר פורסם גם כאן »